פסק-דין בתיק ב"ל 27932-04-12

1.         בפני ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הפועלת מכוח חוק התגמולים לנפגעי איבה, תש"ל 1970 שהתכנסה ביום 14/02/12 וקבעה למשיב נכות זמנית בשיעור של 38% החל מיום 01/04/11 ועד ליום 30/09/12 בגין פגיעת איבה מיום 23/03/11.

2.         ב"כ המל"ל טוענת, כי טעתה הוועדה הרפואית כאשר דנה במצבו של המשיב בעניין סכרת ויתר לחץ דם כאשר לא הועלתה בפני הוועדה כל טענה בגין ליקויים אלה ולא נתנה הזדמנות למל"ל להתייחס לכך. כמו כן, טוענת ב"כ המל"ל כי רק הוועדה מדרג ראשון מוסמכת לקבוע נכות מוסבת.

3.         המשיב טוען, כי ציין בכתב הערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון את עניין הסוכרת ולחץ הדם ולכן הוועדה היתה מוסכמת לדון בליקויים אלו.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המל"ל פד"ע לד 213).

5.         הוועדה התכנסה ביום 14/02/12 וכתבה  בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה:-

"הוועדה עיינה בחוות דעת פנימאי ד"ר גביש מיום 01/12/11 ומקבלת אותה נכותו בגין הסוכרת מתאימה ל-20% לפי סעיף 4(4) בניכוי 10% לפי סעיף 4 (3) רק שהנכות בגין התאונה הינה 10% בלבד בגין יתר לחץ דם נכות 0% לפי סעיף 9 (3)(א).

כפי שנקבע בפרוטוקול ועדת ערר מיום 27/10/11 נכותו הנפשית הינה 30% לפי סעיף 34א3 עד 30/09/12. בגין הצלקת נכות 1% לפי סעיף 75 (א)(1).

אין נכות אורטופדית."

המערער נשלח לד"ר אלכס גביש לקבל חוות דעת וביום 01/12/11 כתב המומחה: -

" בצילום חזה מ- 15/05/11 ... אטום ... פחות מ- 1 ס"מ קוטר באזור ...של ריאה שמאלית, ללא  סימני פגיעה ברקמת הריאה למעט חשד מאזור חסר ... בין הגוף לבין קיר בית החזה הקדמי, בבדיקה: נאנח, מתהלך בקלות בכוחות עצמו ואינו נזקק לעזרה בהתפשטות ובהתלבשות, מתפקד כעצמאי ולא נזקק לעזרת אישתו, עולה בקלות למיטת הבדיקה.

קיים עודף משקל עד בינוני, ל.ד משמאל 145/80, מימין 150/80 (כממוצע של 3 בדיקות).

דופק 70 סדיר, ריאות ב... תקין, לב קולית תקינים, ללא רגישות בדופן בית החזה, דלקת בקוטר 1 ס"מ מעל הפטמה השמאלית."

בפרק הסיכום והמסקנות כתב המומחה: -

"לטענת התובע מצבו  בתחום ל.ד (לחץ דם) וסוכרת החמיר בעקבות האירוע ב- 03/11, הפוסק מקבל את הטענה בחלקה וקובע כי אין החמרה משמעותית בנושא י.ל.ד לכן קיימת החמרה במצב הסוכרת. נמצא בגין הסוכרת מתאים לנכות בשיעור 20% לפי סעיף 4 (4), אולם התובע סבל קודם לכן מסוכרת המתאימה לנכות בשיעור 10% לפי סעיף 4 (3) ולכן הנכות בעקבות האירוע היא 10% לצמיתות בנושא י.ל.ד. הממצאים כיום מעניקים נכות בשיעור 0% (== לפי סעיף)."

6.         אמנם בערר שהגיש המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון היה אזכור של סכרת ולחץ הדם, אך אזכור זה היה בלשון רפה, בפרק הצלקת שם נכתב בסעיפים 34-36 :

"..

34.       בנוסף לכל האמור לעיל, יודגש כי שולחי סובל ממחלות כרוניות עוד קודם לפגיעה הנידונה.

35.       שולחי סובל ממחלת הסוכרת ויתר לחץ דם.